מדד המחירים לצרכן
בעולם הפיננסי נהוג לדבר על מספר רב של מדדים, אבל המדד המפורסם ביותר בציבור הישראלי הוא מדד המחירים לצרכן. הוא מחושב מדי חודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואומר לנו בעצם מה השינוי שחל במחירי סל מוצרים של המשפחה הישראלית הממוצעת בחודש שחלף לעומת החודש שקדם לו. סל המוצרים הזה כולל בין היתר את מחיר הדלק, מחירי דיור, פירות וירקות, בגדים ונעליים, מוצרים טכנולוגיים כמו מחשב או סמארטפון וכדומה.
מדד המחירים לצרכן מתפרסם מדי 15 בחודש ומתייחס לחודש הקודם. עליה במדד פירושה התייקרות של סל המוצרים וירידה פירושה הוזלה, אולם השאיפה של בנק ישראל היא שתהיה בו עלייה מתונה של בין אחוז לשלושה אחוזים לאורך השנה. לפיכך משתמש בנק ישראל באחד הכלים היעילים ביותר לוויסות מדד המחירים לצרכן: הריבית.
תוכן עניינים
איך זה משפיע על המשכנתא?
משכנתא מורכבת מתמהיל של מסלולים הנבדלים זה מזה בתקופת ההחזר, גובה ההחזר וכן ריבית משכנתא. ניתן לשלב למשל מסלול שבו ריבית קבועה עם מסלול בה היא משתנה, וחלק מן הריביות ניתן גם להצמיד למדד המחירים לצרכן. המשמעות פשוטה: אם מדד המחירים לצרכן יעלה, גם הריבית תעלה – ואז גם ההחזר החודשי יעלה.
אז למה שמישהו ירצה להצמיד את המשכנתא למדד?
ובכן, יש לכך מספר סיבות, אבל השתיים המרכזיות הן אלה:
- ריבית צמודת מדד היא בדרך כלל נמוכה יותר מזו שאינה צמודה. במילים אחרות, הבנק מאפשר ללווה להתנתק ממדד המחירים לצרכן, דווקא בגלל הסיכון הכרוך בריבית הצמודה, אולם ההתנתקות הזו עולה כסף.
- לכאורה מדד המחירים לצרכן עולה כל הזמן, והמטרה של בנק ישראל היא שאכן תהיה עליה (אם כי מתונה) במדד הזה – אולם בפועל הנתונים מוכיחים כי קיימים גם חודשים לא מעטים בהם המדד דווקא יורד. כך למשל באפריל 2019 המדד עלה וכך גם במאי, אבל ביוני וביולי של אותה שנה המדד ירד. באוגוסט שאחר כך חלה עליה ובספטמבר ירידה. גם בבחינת המדד ברזולוציה של שנים ניתן לראות שבשנים מסוימות הוא עלה (0.8+ בשנת 2018) ובשנים מסוימות ירד (0.7- בשנת 2015), כך שלמעשה לא ניתן לחזות מראש כמעט שום דבר על המדד.
להצמיד או לא להצמיד, זאת השאלה
הצמדת ריבית המשכנתא למדד המחירים לצרכן אמנם יוצרת תנודתיות מסוימת בהחזר החודשי, אולם הוויתור על ההצמדה כרוך גם הוא בתשלום ויש המעדיפים לקחת את הסיכון. כיצד מחליטים מה עדיף? הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להתייעץ עם יועץ משכנתאות מקצועי אשר יוכל לבחון את המצב הפיננסי של הלווה ואת יכולותיו הכלכליות בהווה ובעתיד – ולהמליץ על דרך הפעולה הטובה ביותר עבורו. כך למשל אחת הדרכים המקובלות להתמודד עם הסיכונים של ריבית צמודה למדד היא אותו תמהיל שהוזכר לעיל, כלומר לשלב בין מסלול צמוד מדד לבין מסלול שאינו צמוד.

















































