---

לבנק ישראל יעדי אינפלציה או עלייה במדד, המוגדרים בין 1% עד 3% לשנה. לאלו מאיתנו אשר לקחו הלוואת משכנתא בתנאים צמודי מדד שהם צמודי מדד , כל עלייה במדד מעלה ביחס ישר את סך קרן ההלוואה אשר עולה באותה האחוז.
אז בעוד האינפלציה או העלייה במדד מעלים בהתאמה את קרן ההלוואה וכמובן גם את ההחזר החודשי הצמוד למדד, דבר המקשה על לוקחי המשכנתא, מה מתרחש במצב ההפוך, הדפלציה והאם זה טוב לכולנו?

מהי דפלציה ומדוע היא נוצרת?

כאמור, הדפלציה היא המצב ההופכי לאינפלציה, בעוד השנייה מאופיינת בעליית מדדים ומחירים במשק, במצב של דפלציה המשק מתאפיין בהורדות של מחירים ושל המדד.
משק הנמצא בצמיחה על פי רוב מתאפיין בעלייה שנתית של כ 2% במדד המחירים לצרכן, להלן עלייה ברמת המחירים. מצב זה משקף למעשה פיחות בכח הקנייה של המטבע היות והתמורה המתקבלת עבור אותו סכום קטנה. במצב של דפלציה, המתאפיין בירידה של רמת המחירים, עולה כח הקנייה של כספינו ביחס למוצרים ושירותים רבים במשק.

בשנים האחרונות מתאפיין המשק בירידות מחירים המשקפות מדד מחירים נמוך במגמה מתמשכת ומחריפה.
באופן כללי, הגורם לכך הוא משק הנמצא במיתון והאטה של הפעילות הכלכלית, הגורמת לעודף היצע של מוצרים. במצב של עודף היצע יש קושי להעלות מחירים ויתרה מכך, נוצרות הורדות מחירים על מנת למתן את עודף ההיצע ולהגביר ביקושים.

בתקופה האחרונה תרמו גורמים נוספים לדפלציה במשק ולירידה במדד המחירים לצרכן:

1. הוזלת מחירי המים בארץ – בתחילת 2015, הוזלו מחירי המים ב כ 10%, השינוי במחיר מוצר בסיסי כגון מים, אשר אף מרכיב סחורות ושירותים רבים בסל הצרכן, השפיע במישרין על הירידה במדד הכללי ולהוזלת המחירים במשק.
2. ירידת מחירי הנפט העולמי – לאחרונה היינו עדים לירידה של כ 50% במחיר הנפט, באופן ישיר, הדבר משפיע על מחירי הדלק היורדים בהתאמה. יתרה מכך, כהשפעה משנית, מוצרים ושירותים רבים הלוקחים בכלל התמחיר את עלות השינוע וההפצה, הוזלו עקב הירידה במחיר הדלק.

*בקרוב תתווסף לגורמים אלה גם ההוזלה הצפויה של כ 10% במחירי החשמל, אשר תתרום למגמת הירידה במדד המחירים.

משק בדפלציה אינו מבשר טובות.

למרות שהוזלות מחירים נשמעות כדבר חיובי בארצנו, אל תטעו! משק המאופיין בירידות רציפות במדדי המחירים מצביע על מגמה מדאיגה, זהו משק המצוי בקיפאון ומיתון (אנשים ממתינים עם רכישות בהנחה כי ההוזלות ימשכו), ובאופן כללי נרשמת האטה בפעילות הכלכלית וירידה בביקושים. ירידה זו בביקושים עד מהרה מובילה לצמצום בהיקפי הייצור המקומיים ומכך לירידה בתפוקות. המשמעות היא אבטלה המאיימת לגדול, צמצום במשכורות השכירים ואף פיטורי עובדים במשק. וכך המעגל ממשיך.
משק בריא, אמור להראות מגמה של עליה במחירים מידי שנה ולא להפך.

עם מי בכל זאת מיטיבה הדפלציה?

בכל משבר ישנם אלו המפיקים ממנו תועלת, במצב של מיתון במשק ודפלציה, הנהנים מן המגמה הם רבים מאיתנו אשר נטלו משכנתא עבור דירתם ולהלן ההסבר:

1. ירידה בריביות – במצב של דפלציה הריביות במשק יורדות על מנת לעודד ולהגביר ביקושים בכדי להוציא את המשק ממצב המיתון והקיפאון בו הוא נתון אשר כפי שהוסבר, אינו מבשר טובות. הורדת הריביות למעשה מקטינה את עלות הכסף ובכך הופכת אותו לזמין יותר עבור הצרכן.
2. שחיקת הקרן – בנטילת משכנתא בה הקרן צמודה למדד, הירידה במדד למעשה תוריד את סכום הקרן שהלווה יהיה חייב לבנק. הדבר מהווה הורדה משמעותית בסך הקרן ובסכום ההחזר.
3. צמצום ההחזר החודשי – במסלולי משכנתא צמודי מדד, ההורדה במדד מורידה גם את גובה ההחזר החודשי.

 

נוכל לסכם ולומר כי ישנן מגמות כלכליות אשר מצביעות על מצב שאינו מעודד במשק.
עם זאת, ישנם אלה היוצאים נשכרים מן המצב, הדפלציה וציבור לוקחי המשכנתאות הם דוגמא חיה לכך: בעוד המשק הישראלי שרוי לאחרונה בהאטה ומיתון ממושכים, לווי המשכנתאות אשר בחרו מסלול צמוד מדד, נהנים מהפחתות ניכרות בסכום ההחזר של המשכנתא.
למצב הדפלציה הנוכחי, תרמו גם גורמים שהחריפו את ירידת המדד כגון ירידת מחירי המים והוזלת מחירי הנפט העולמיים. לצערנו או לשמחתנו, אלו אינם עניינים שבשגרה לכן יש לראות את הדברים בפרופורציה נכונה. ככלל, יש לקוות שמצב הדפלציה בישראל יצא מן המעגל בו הוא נתון ונזכה לעידן של צמיחה, גם אם משמעו אינפלציה, כל עוד היא מתרחשת בקנה מידה סביר.